#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ל. 'האומר לחברו הרי לך טלה זה ותלון שפחתך אצל עבדי' האם אתננה מותר בעבד עברי שאין לו אשה ובנים, ובמאי פליגי?	עבד עברי שאין לו אשה ובנים רבי סובר שמותר לרבו למסור לו שפחה ולכן אתננה מותר, וחכמים אומרים שאסור למסור לו שפחה ולכן&nbsp;&nbsp;אתננה אסור.	תמורה ל.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ל. מהו מחיר כלב ומנין? והאם חייב על אתנן כלב ומחיר זונה?</p>	"אין לומר דהינו אתנן דאם כן מחיר למה לי אלא מחיר דהינו תמורה כדכתיב ""תמכור עמך בלא הון ולא רבית במחירהם"". אין חייבים משום שני דברים דכתיב ומתו גם שניהם שנים ולא ארבעה וכן לא מצינו בשום מקום דקרא אתנן כלב ומחיר זונה (ע""פ רש""י. ותוס' פ' מה דאמר בגמרא מנא הא מילתא דאמרו רבנן אין זנות לבהמה שאדם נותן אתנן לזונה ע""מ שילון כלבו עמה ועל זה קאמר לא לשתמיט וכו').</p>"	תמורה ל.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ל. 'השותפין שחלקו אחד נטל עשרה ואחד תשעה וכלב שכנגד הכלב אסור ושעם הכלב מותר' מדוע כל שכנגד הכלב אסור ולא רק אחד?	הכי עסקינן דטפי דמי כלב מחד מניהו והיותר נחלק בין כולם. (ע' בכורות נו. שזה כמ&quot;ד יש ברירה אבל למ&quot;ד אין ברירה אפ' אינו שווה יותר כולם אסורים.)	תמורה ל.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ל: ולד אתנן ומחיר, הנרבעת, נוגחת, מוקצה ונעבד, האם מותרים ומדוע?	"אתנן ומחיר ולדותיהן מותרים דכתיב &quot;גם שני<span style=""font-weight:600; text-decoration: underline;"">הם</span>&quot; הם ולא ולדותיהן. נרבעת רבא אמר שולדה אסור היא וולדה נרבעו (ויתכן שיש חולקים). נוגחת אסורה היא וולדה נגחו. </p> מוקצה ונעבד א&quot;ד שמותר שאת אמו הקצה או עבד ולא אותו, וא&quot;ד שאסורים דניחא ליה בנפחיה.</p>"	תמורה ל:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ל: המקדש בפרש שור הנסקל ובפרש עגלי ע""ז האם מקודשת ומדוע?</p>"	"בשור הנסקל מקודשת ובע""ז אינה מקודשת. אב""א קרא דבע""ז כתיב ""והיתה חרם כמוהו"" כל שאתה מהיה ממנו הרי הוא כמהו ובשור הנסקל כתיב ""בשרו"" דוקא בשרו, ואב""א סברא גבי ע""ז ניחא ליה בנפחיה ובשור הנסקל לא ניחא ליה.</p>"	תמורה ל:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ל: נתן לה באתננה מעות, יינות שמנים וסלתות, מוקדשים (והיכי משכחת ליה), עופות, האם הוי אתנן ומדוע?	מעות אין זה אתנן, יינות שמנים וסלתות הוי אתנן, שדוקא דבר שראוי לקרב ע&quot;ג המזבח הוי אתנן.&nbsp;&nbsp;מוקדשים לא הוי אתנן דכתיב &quot;לכל נדר&quot; ולא מה שכבר נדור, משכחת ליה שיכול לתת לה בממנה אותה בפסחו אליבא דרבי שמתיר למכור את מינוי קרבן הפסח אחר שהקדיש. </p> עופות הוי אתנן, ואף דמצינו למימר ק&quot;ו ממקודשים כתיב &quot;לכל נדר&quot; לרבות עופות.</p>	תמורה ל:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ל: ולד אתנן ומחיר, ושינוייהן, האם מותרים ומנין?</p>	"""<u>גם</u> שני<u>הם</u>"" הם ממעט ולדותיהם. גם מרבה שינויהם לב""ש, אבל ב""ה מתירים שינוייהן וקשה מה דורשים מ""גם"".</p>"	תמורה ל:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ל: האם אתנן כשר לפרה אדמה, ריקועי זהב למקדש, ומנין?	&quot;בית ה' אלוקיך&quot; ר&quot;א לומד פרט לפרה שאינה באה לבית, וחכמים דהינו ר' יוסי בר' יהודה לרבות את הריקועין.	תמורה ל:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ל: כל האסורים לגבי המזבח האם ולדותיהן מותרים ובמה פליגי?	ת&quot;ק מתיר ור&quot;א אוסר. רב הונא בר חיננא אמר רב נחמן אמר שנחלקו כשעברו ולבסוף נרבעו, ונחלקו האם עובר ירך אמו, אבל נרבעו ואח&quot;כ התעברו לכו&quot;ע מותר. רבא אומר בשנתעברו ואח&quot;כ נרבעו ודאי אסורים, שהיא ואמה נרבעו, ונחלקו כשנרבעו ואח&quot;כ נתעברו, ונחלקו בזה וזה גורם.</p> ל&quot;א רב הונא אמר שנחלקו כשנרבעו כשהן מוקדשים, ונחלקו האם זה ביזוי מילתא, אבל קודם שנקדשו כיון שנשתנו מותרים. ורבא אמר שנחלקו כשנשתנו אבל כשנרבעו בקדושתן לכו&quot;ע אסור.</p>	תמורה ל:		
